מחר העולם הנוצרי כולו יחגוג את חג המולד, אבל לא כולם יודעים שבאנגליה ובחלק ממושבות האמריקאיות במאה ה- 17 החג היה מחוץ לחוק? כן.
אז למה ואיך אני בכלל יודעת את כל זה? הכול במסגרת התחקיר שלי על ההיסטוריה של המושבות האנגליות באמריקה לקראת הוצאת הרומן התקופתי החדש שלי “זר של קוצים“, שנמצא כרגע בשלב של עריכות.
נחזור אל חג המולד שבוטל, איך הכול התחיל? ומי הגרינץ’ שאחראי לביטול של החג העליז ומסורת עץ האשוח והמתנות, שלא לדבר על המזמורים? אההה, לשם כך אנו זקוקים לקצת רקע היסטורי.
ומי זה הגרינץ’, אתם שואלים? רמז: ד”ר סוס.
ב- 30/1/1649 הוצא להורג בעריפת ראש האנגלי המלך צ’ארלס הראשון לאחר סיום הסבב הראשון של מלחמת האזרחים האנגלית. לשלטון עלה אוליבר קרומוול חבר פרלמנט, פוריטני אדוק, שהפך למצביא צבאי בראש כוחות מנהיגי הפרלמנט שהתנגדו לעריצות של המלך צ’ארלס. המלך בין השאר פיזר את הפרלמנט בשנים הקודמות כי לא נענו לדרישות המיסים המוגזמות שלו למימון מלחמות חוץ. כשעלה קרומוול לשלטון גילה העם האנגלי שהוא החליף עריץ אחד ברודן אחר. קרומוול עצמו פיזר את הפרלמנט מספר פעמים, גם בימיה של אנגליה כרפובליקה The Commonwealth of England.
ומי זה הגרינץ’, אתם שואלים? רמז: ד”ר סוס.
ב- 30/1/1649 הוצא להורג בעריפת ראש האנגלי המלך צ’ארלס הראשון לאחר סיום הסבב הראשון של מלחמת האזרחים האנגלית. לשלטון עלה אוליבר קרומוול חבר פרלמנט, פוריטני אדוק, שהפך למצביא צבאי בראש כוחות מנהיגי הפרלמנט שהתנגדו לעריצות של המלך צ’ארלס. המלך בין השאר פיזר את הפרלמנט בשנים הקודמות כי לא נענו לדרישות המיסים המוגזמות שלו למימון מלחמות חוץ. כשעלה קרומוול לשלטון גילה העם האנגלי שהוא החליף עריץ אחד ברודן אחר. קרומוול עצמו פיזר את הפרלמנט מספר פעמים, גם בימיה של אנגליה כרפובליקה The Commonwealth of England.
ולעניינינו, חג המולד.
אמרנו שקרומוול היה פוריטני אדוק. הפוריטנים היו בדלנים אנגלים מתוך האנגליקנים והם דחו בשאט נפש טקסים בעלי סממנים קאתוליים, שמבחינתם היו בעלי זיקה פאגנית. בין השאר האמינו הפוריטנים רק בכתבי הקודש, ושם אין איזכור לכריסמס. מבחינתם חג המולד הוא חג פאגני, ובין שאר הדברים הוא חג שמביא לחטא (שיכרות, הימור, השתטות ועליזות יתר). הם גם לא האמינו בפולחן הקדושים ולכן כל המסיבה סביב בייבי ג’יזוס, עיצבנה אותם.
אז בתקופת קרומוול לא חגגו את החג ואפילו היו קנסות למי שכן חגג. קדושת חג המולד התמסמסה בכך שאפיינו את החג כיום חול: החנויות/דוכני שוק היו פתוחים, עבדו כרגיל, בתי הספר היו פתוחים, לא שרו את שירי החג, אין עצי אשוח מקושטים או סעודת חג.
וכך היה גם במושבות האנגליות שבניו-אינגלנד.
למעשה, הצליינים הראשונים שהגיעו עם המייפלאור לחופיה של פלימות’ בדצמבר של 1620 היו הראשונים לחילול חג המולד, הרבה לפני שילטון קרומוול. מאמינים אנגליקנים שרצו לחגוג את חג המולד נאלצו לעשות זאת בסתר ואם נתפסו על ידי אנשי המושל והמליציה או שהלשינו עליהם, הם נקנסו על כך. המושבות פלימות’ ומסצ’וסטס ביטלו את החג לחלוטין.
הכול השתנה לאחר הרסטורציה (השבת המלוכה) וכשבנו של המלך צ’ארלס הראשון עלה לשלטון באנגליה ב- 1660, המלך צ’ארלס השני. העליזות והשמחה חזרו לאנגליה וגם חג המולד (והשיכרות!).
ומה באמריקה? מושבות הכתר יישרו קו עם הנעשה באנגליה וחג המולד חזר.
פלימות’ ומסצ’וסטס לא היו מושבות כתר עד שהתאחדו עם מיין ב – 1691 אלא מושבות עם זיכיון מסחרי ודי עצמאיות מבחינת השלטון המקומי, אבל לאחר איחודן הן נאלצו ליישר קו עם השלטון האנגלי ולבטל את החוקים נגד חג המולד. ועם זאת חג המולד קיבל הכרה רשמית במושבת מסצ’וסטס (זאת שהתאחדה עם פלימות’ ומיין) רק ב- 1856, ובפועל שררה עדיין התנגדות במעוז הפוריטני לחג.
חג המולד הפך לחג פדראלי בארצות הברית רק בשנת 1870. במהלך סוף המאה ה- 19 קיבל החג את הציביון והחגיגיות המוכרים לנו כיום, וכמובן לא ניתן להתעלם מהמסחריות שהביאה איתה המהפכה התעשייתית בשל הייצור ההמוני.
למטה תמונה של כרזה שפורסמה בבוסטון (במסצ’וסטס) ב- 1659. העונש על קיום חג המולד, לבישת בגדים חגיגים, איחולים וברכות לחג או הענקת מתנות – הוא חמישה שילניג.
