כחותם על ליבך- פרסום קטע חדש מהספר

קטע ראשון לפי בחירת חברי הקבוצה שלי “המגירה הסודית של הילה” בפייסבוק, רודולפו וחוספינה. לתשומת ליבכם הקטע לא ערוך לשונית וספרותית, מדובר בחומר גלם.
קריאה מהנה.

כחותם על ליבך/הילה ארוון

אחרי המפגש שלהם במצודת לופז שבה חוספינה אל בית הוריה ולמחרת רודולפו הפתיע אותה בנסיעתה היומית אל המנזר. היא שמעה את קול הלמות פרסות הסוס שדהר לצד הכרכרה והציצה החוצה מהאשנב. רודולפו ישב על סוס שחור וגדול ממדים והחזיק את המושכות בידו, שיערו מתבדר ברוח. השמיכה הרקומה עם סמל משפחת לופז עטפה את גבו של הסוס. רודולפו הצדיע לה ונגע בקצה מגפו בבטן הסוס והאחרון הגביר את דהירתו ועקף את הכרכרה. הוא סימן לרכב להאט את הקצב. האיש משך במשוכות של שני הסוסים הלבנים של הכרכרה והם נחרו בזעף על שהופסקה מרוצתם לפתע אך צייתו והאטו עד שנעצרו לחלוטין, רוקעים ברגליהם על הקרקע.
רודולפו הדהיר את סוסו אל דלת הכרכרה וחיוך מאיר הופיע על פניו כשהבחין בחוספינה נשענת על הפתח.
“לא יכולתי לחכות עד שאראה אותך שוב.” אמר.
“הנה אתה רואה אותי שוב.” השיבה.
חיוכו התרחב, “וזה לא מספק אותי רק לראות אותך.”
רודולפו קפץ מסוסו מטה ופתח את דלת הכרכרה להפתעתה של חוספינה, “אנחנו במרחק הליכה מהמנזר.” הוא החזיק במותניה והוריד אותה מטה “עדיין נעים ולא חם מדי, נלך ברגל.”
רגליה של חוספינה נגעו בקרקע אבל היא הרגישה כאילו היא מרחפת באוויר. היא נדה בראשה להסכמה. רודולפו הניח לה לרגע קל כשקשר את סוסו אל הכרכרה והורה לרכב להמשיך אל המנזר. האיש הצליף בסוסיו והללו צהלו ושעטו קדימה.
רודולפו החזיק בידה וחוספינה צעדה לצדו וגל של אושר חלף בתוכה כששילב את אצבעותיו בשלה. הקרבה ביניהם הביכה אותה. היא ניסתה להסתגל אליה. לפתע עצר רודולפו ורכן לקטוף פרח בצדי הדרך. היא לא זיהתה את הפרח אבל עלי הכותרת שלו היו צהבהבים. הוא שזר אותו מאחורי אוזנה והביט בה בהערכה. חוספינה חמקה ממבטו, אך הוא הרים את סנטרה וחייך כשראה את הסומק מכתים את לחייה. חוספינה השפילה את עיניה מטה. רודולפו צחק ברוח טובה ומשך בידה, שניהם המשיכו ללכת, מנזר סנטה קלרה הופיע על צלע ההר. הכרכרה כבר עמדה בפתח השער ועוד דקות ספורות גם הם יגיעו לשם.
“שוב נצטרך להיפרד.” אמר ואצבעותיו התהדקו על שלה.
“לא חייבים. הילדים ישמחו לראותך.”
“לא הפעם לצערי. התחייבתי לעזור בהשגחה על מסיק הזיתים במטע ואני חייב לחזור לשם.”
“אני מבינה.” השיבה באכזבה.
רודולפו עצר ועיניו שוטטו על גבעה סמוכה, “תני לי עוד כמה רגעים מזמנך.”
הוא משך את חוספינה אל תוך שדה פרחים צהובים אל גיא נסתר בין הגבעות. הם נעצרו על שפת מעיין. מימיו פכפכו על הסלעים, על גדותיו קרקרו צפרדעים והנווה הקטן הזה היה עטוף בצמחיה ענפה ועצים רחבי צמרת שהסתירו את המנזר מעיניהם. ריח פרחי השדה מילא את אפה.
“לפעמים אנו מגיעים לכאן עם הילדים לרחוץ במים.” אמרה לו.
“ואני עוצר כאן עם סוסי כדי להרוות את צימאוננו לאחר רכיבה ארוכה.” רודולפו התיישב על סלע שבצבץ על האדמה והחל להסיר את מגפיו. הוא הפשיל את מכנסיו מעלה וחשף את שוקיו המוצקים. “השילי את נעלייך חוספינה והצטרפי אליי.”
רודולפו ירד אל שפת הנחל והניח את רגליו בתוך המים. הוא הושיט לה את ידו וחוספינה התלבטה האם לעשות כדבריו.
“המים צוננים ונעימים.” אמר.
חוספינה תפסה בידו וחלצה את נעליה וצחוק חמק מפיה. היא התיישבה לצדו. שמלתה התלכלכה בעפר אולם זה לא הפריע לה, כל עוד היא ורודולפו יחד. היא שכשכה את רגליה במים ושלחה אליו חיוך, הוא נשען לאחור על מרפקיו והרים את פניו אל השמש עוצם את עיניו.
הוא היה כל כך יפה חשבה חוספינה והוא רצה בה, ליבה ביצע דילוג קטן. היא הסתכלה על עצמות הלחיים הגבוהות עטורות הזקן, על זוג שפתיים שרצתה לחוש על פיה, אף ישר וגברי הזדקר מעליהם. עפעפיו שכיסו על זוג עיניים מיוחדות ומרתקות ומצח רחב שחוספינה רצתה להחליק נשיקה עליו. שיערו צנח לאחור וחוספינה תהתה מה תהיה ההרגשה להעביר את אצבעותיה ברעמת השיער שלו. תחושה חדשה החלה לפלח את גופה וחום התפשט בצווארה מהמחשבות הנועזות על רודולפו. מבטה עזב אותו ושב אל הנחל.
המחשבה כי תאלץ לוותר על אהבת גבר כשתקבל עליה את נדריי המסדר הכאיבה לה. המפגשים עם רודולפו מתחו את הגבולות שהציבה לעצמה ואם תעבור אותם זה ימנע ממנה להצטרף למנזר. רודולפו חיזר אחריה, אך טרם פנה אל אביה. זה עדיין מוקדם, אבל הוא יהיה חייב לעשות זאת כדי שהיא לא תישאר באפלה לגבי כוונותיו.
“ספרי לי.” אמר רודולפו וחוספינה גילתה שהוא התיישב והביט בה בעניין.
“לספר לך, מה?”
“על מה את חושבת.”
“על כלום.” היא משכה בכתפיה. היא לא התכוונה לשתף אותו בתחושות החדשים שפעפעו בה.
הוא טבל את ידו בנחל והתיז עליה מים. “אל תשקרי לי.”
חוספינה צווחה בכעס כשהמשיך והטיפות נספגו בחזית שמלתה.
“ספרי לי על מה חשבת.” הוא הטיל עליה חופן נוסף של מי נחל צוננים וצחק.
“הפסק. חצוף.” זרועותיה לא היו מספיק ארוכות כדי לגחון אל הנחל ולהשיב לו מלחמה שערה. היא קמה על רגליה להתרחק מהטיפות שהתעופפו לעברה.
רודולפו קם על רגליו והחניק את צחוקו. מבטו נח על פניה הזועפות.
“אני משנה את דעתי.” אמרה לו, “אתה כן איש גס רוח.”
“אם כך כדאי שאצדיק את המוניטין הרע שיצא לי,” הוא פסע לעומתה וחיוך מרושע התנוסס על שפתיו.
“איש חסר נימוס ומגוחך בנוסף לכל.” היא נעה לאחור יחפה על האדמה, צחוקה מתגלגל עם הרוח הקלה. “מה יש בדעתך לעשות?”
רודולפו שלח מבט אל הנחל ועיניו הצטמצמו באיום.
הוא לא יעז לזרוק אותה אל המים חשבה חוספינה אבל החשש מהסיכוי שאולי יעשה זאת גרמו לה להניף את ידה באוויר באזהרה “שמור מרחק ממני.”
הוא המשיך לכיוונה בצעדים נחושים. חוספינה העיפה מבט מעבר לכתפה וראתה שרודולפו הצליח לתמרן אותה אל הגדה של הנחל המתפתל. אם תפסע צעד נוסף לאחור היא תיפול אל המים ותחסוך לו את העבודה. קריאת הפתעה חמקה מפיה כשהופיע רודולפו למולה ולפת את זרועה, מקבע אותה על שפת הנחל ומונע ממנה לזוז. היא שמעה את פכפוך המים מאחוריה.
“מה אתה חושב שאתה עושה?”
הוא משך אותה כלפיו מרחיק אותה מהמים. “מה שרציתי לעשות מזמן.”
היא הרימה אליו את ראשה ומצאה זוג עיניים סוערות המביטות בה בריכוז. רודולפו הטיב את מיקומו של הפרח מאחורי אוזנה ובחן אותה ארוכות. ידו חפנה את פניה.
“חוספינה הענוגה.” אמר בלחישה ואגודלו ריחפה על שפתה התחתונה.

*******
הספר “כחותם על ליבך” יצא לאור בקיץ 2017 .

אהבתם? אשמח שתשאירו לי תגובה כאן בבלוג.