מעמד האישה כפי שמשתקף בספר “זר של קוצים”, אם חשבתם שהמאה ה- 19 בספר הקודם שלי “אי התפוחים” לא היה פשוט להיות אישה, תחשבו שוב.
עלילת הספר “זר של קוצים” מתרחשת באמריקה של המאה ה- 17, במושבה אנגלית, בתקופה שלנשים לא היו זכויות ובטח שלא היה שוויון מול הגבר. לא הייתה להן רשות דיבור בציבור, לא אפשרות לעסוק במקצועות חופשיים, לא ללכת ללמוד במוסדות גבוהים ועוד. האב או האח הבכור קבעו עבור האישה/בת/אחות הכול, בזמן רווקותה, עם מי תתחתן, במה תעסוק, היא הייתה כמו סחורה עוברת הלאה. כמובן בכל משפחה היה יחס אחר לבת/אישה, זה היה תלוי במי שניהל את המשפחה (האב/האח הבכור/הבעל) אבל זאת הייתה הדעה וההתנהגות הרווחת.
לאחר נישואיה היא הייתה ברשות בעלה. תפקידה של האישה היה להתחתן ולהביא צאצאים, לנהל את הבית, והיא יכלה אפילו לעסוק ברפואה משפחתית/עממית (אבל לא להיות רופאה ולקבל לקוחות מחוץ למשפחתה). רפואה הייתה שמורה רק לגברים.
ושם באמריקה בנוסף לכל הצרה הזאת, הם היו פוריטנים.
פוריטנים היו בדלנים מהכנסייה האנגליקנית (פרוטסטנטית), שהחליטו לפרוש ממנה מכוון שלטעמם היו בה הרבה מאפיינים שנותרו מהכנסייה הקתולית. לא נרחיב כאן את הנושא, הרחבתי עליו רבות בספר “זר של קוצים” בין השיטין, ואף ב”דבר המחברת”. מוזמנים לקרוא שם על הפוריטנים.
הפוריטנים שהיו מאמינים נוצרים אדוקים מאוד, העלו על נס את הצניעות, הפשטות והקיצוניות הדתית. לא הייתה להם סובלנות דתית, על אף שהם עצמם נרדפו על רקע דתי באנגליה.
בזמן התחקיר לספר “זר של קוצים” (שמבוסס על עבודת סמינריון שלי לאוניברסיטה על “מכשפות-מיילדות”) גיליתי הרבה מאפיינים דומים בין הנעשה בסדרה “סיפורה של שפחה” (על פי סיפורה של מרגרט אטווד) לבין הפוריטנים.
בעת הצפייה בסדרה הבנתי שלא סתם לבוש “השפחות” מזכיר לי את הביגוד של הפוריטנים: הכובע, השמלה והגלימה. ומצאתי הקבלות נוספות לשניים.
לגבי התלבושת אני לא יודעת אם הסופרת קיבלה השראה מאבות אבותיה של האומה האמריקאית, הפוריטנים, או שזאת החלטה של מעצבי התלבושות של הסדרה. כאמור, לא קראתי את הספר רק צפיתי בסדרה, ואולי אתם יודעים של מי הייתה ההשראה? ראיתי סצנות מסרט שהופק בשנות התשעים (עם השחקניות פיי דאנווי ונטשה ריצ’רדסון) על בסיס הספר, שם השפחות לא חבשו שביס לבן וגלימה כמו בגרסה הזאת של הסדרה מ -2017. אז אולי זאת פרשנות של מעצבי התלבושות?
אם יש כאן מישהו שקרא את הספר, אשמח לדעת.
הקבלות נוספות הן: היחס לנשים בסדרה, העונשים המזעזעים לכולם, השלטון התאוקרטי של ממלכת גלעד.
כמובן שב”סיפורה של שפחה” הכול מוקצן ויותר דומה למדינות עם שלטון חומייניסטי, השלטון בממלכת גלעד הוא טוטליטרי. הפוריטנים היו רחוקים מזה ביום יום. הייתה דמוקרטיה במושבות למי שהיה “אדם חופשי” והיו לו זכויות לבחור ולהשתתף בהחלטות של הממשל המקומי, זה הרע במיעוטו. אבל מרבית האוכלוסייה במושבה הייתה נטולת זכויות. שכבה צרה של אנשים (לאו דווקא ממעמד חברתי גבוה באנגליה) ניהלה את המושבות. מעמדה של האישה היה גבוה מהעבדים/שפחות/אינדיאנים, אבל עדיין היא התנהלה על פי הסמכות הגברית של המשפחה.
בסדרה בעל מורשה להעניש פיזית את אישתו שממרה את פיו, השלטון מחליט החלטות לא דמוקרטיות ומוציא אותן לפועל בכוח הזרוע, השפחות משמשות כאינקובטור אנושי, אין לשפחות זהות משלהן, הן מכונות על שם האדון שלהן, בעל הבית. לדוגמא: “שלפרד”, של האדון פרד, כמו הגיבורה הראשית, ולא נוקבים בשמה האמיתי. חוסר זהות אישית והשימוש באישה כחפץ, מזעזע לא פחות מהעונשים מטילי הטרור והאימה שהיו נהוגים בממלכת גלעד.
הפוריטנים לא התנהגו אל הנשים כאינקובטור אנושי מהלך כמו במלכת גלעד העקרה של אטווד, מצב שגרם לאינוסן, להשפלתן ולניצולן של השפחות. הפוריטנים נתנו כבוד לנשים, אבל שמו דגש על הצניעות והתנגדו למתירנות מינית או לפריצות. לכן לא יעלה על הדעת אצלם סחר בנשים כמו בסדרה, ובטח שלא אונס תעשייתי לצורכי הפריה. עם זאת אצל הפוריטנים במושבות האנגליות באמריקה במאה ה- 17, מעבר לתפקידן של הנשים באימהות, ניהול הבית ועזר כנגדו של הבעל, לא היה להן תפקיד כלשהו במערכת החברתית. וכאמור לא היו לנשים זכויות או אפשרות להתבטאות ציבורית.
בנוסף, אצל הפוריטנים הביגוד היה צנוע (אסור ללבוש בדים יקרים ומנקרי עיניים כמו תחרה ומשי), גברים ניהלו את המושבות/עיירות, שלטון דת בשילוב עם החוק האנגלי, והנשים צייתו להם. אלו שהעזו לומר אחרת או לצאת מהתלם (נשים או גברים) שילמו מחיר יקר וקיבלו עונשים קשים.
כמובן שבכל העולם באותה התקופה היחס לנשים היה פחות או יותר זהה, אבל יש מדינות שהתירו לנשים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, אפשרו לנשים לשלוט בראש הממלכה וכולי’, אבל זה היה ממש מינורי לעומת הרוב הגדול של הנשים.
אפילו ז’אן דארק שעמדה בראש הצבא הצרפתי, הוקעה לבסוף והועלתה על המוקד כמכשפה. בטח תמצאו דוגמאות טובות אחרות לנשים שצלחו את המכשולים בהיסטוריה האנושית, אבל הן היו נדירות. גם בחברות הדמוקרטיות ביותר, כמו ארצות הברית של המאה ה- 19, טרם ניתנה לנשים זכות בחירה בהצבעה והן היו צריכות להיאבק על כך. מצבן בתקופות מאוחרות השתפר, אבל לא כמו בימינו אנו (במדינות דמוקרטיות) וגם כיום יש מקום לשיפור (למשל: השוואת השכר של הנשים לגברים ומתן זכויות לנשים במדינות לא דמוקרטיות).
אגב, בממלכת גלעד בספר “סיפורה של שפחה”, היו נשים מהמעמד העליון, שהיו חופשיות יותר מהשפחות, אבל גם הזכויות שלהן היו מוגבלות והן היו צריכות להישמע לבעל בכל החלטה (החופש המוגבל שלהן ניכר בניהול ביתן ובנושא האימהות בלבד).
מערכת הענישה אצל אטווד מצמררת ומחרידה, אולם גם הפוריטנים השתמשו להרתעה בעונשים פומביים, בהוצאות להורג על עברות כמו: ניאוף, רצח, כישוף ומעשה סדום, צריבה עם ברזל מלובן של האות המציינת של העבירה שנעשתה, גירוש מהעיירה/מושבה, גירוש מהכנסייה והחברה, חסימת הפה של נשים רכלניות, בדיוק כמו בסצנת התלייה הקולקטיבית הנוראית (יש את הסרטון למטה, אל תצפו אם אתם לא רוצים ספויילר – הסצנה מזכירה מאוד את הובלת היהודים לתאי הגזים על ידי הנאצים עם הכלבים והקלגסים, וכאן היא לא מופיעה במלואה ולכן לא תראו את זה.), של השפחות בסדרה. השיר של קייט בוש “Women’s work”, המתנגן ברקע הסצנה, מקבל משמעות אחרת ומצמררת. מי יכול להישאר אדיש לאחר זה.
קישור לסצנה מ”סיפורה של שפחה” עליה דיברתי.
לסיכום כל האמור לעיל’, בעת הצפייה בסדרה “סיפורה של שפחה” עלו בי ההשוואות לשני המשטרים הללו, ממלכת גלעד הפטריארכלית והטוטליטרית ושלטון הפוריטנים במושבות (שוב, בהסתייגות מה, כפי שכתבתי למעלה).
נקודה למחשבה.
מה אתם חושבים?
*****
לרכישת הספר “זר של קוצים” היכנסו לקישור
קרדיט לתמונת נושא של הפוסט: The Bazaar